בית המשפט העליון הבהיר כי הפרת דיני התחרות גוררת ענישה מחמירה, לרבות מאסר בפועל גם לנאשמים נעדרי עבר פלילי. המסר לעוסקים במשק חד וברור: הפרת דיני התחרות אינה עבירה "טכנית" גרידא, אלא פגיעה חמורה בשוק החופשי ובציבור – והמחיר צפוי להיות כבד.
בפסק הדין בפרשת "קרטל המסעות לפולין" דחה העליון (כב' השופטים וילנר, גרוסקופף וכבוב) את ערעורה של איילת יונגסטר, מנהלת מחלקת פולין בחברת "טיולי הגשר לעולם בע"מ", ואישר את הרשעתה ואת עונשה המקל לגישתו – חמישה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי, וזאת נוכח נסיבותיה האישיות – היותה סבתא לנכדים, נעדרת עבר פלילי, בעלת סיפור חיים קשה לצד מצב נפשי מורכב. נקבע כי יונגסטר וחברות נוספות נטלו חלק בהסדר כובל אופקי שכלל חלוקת שוק ותיאום מכרזים ביחס למסעות תלמידים לפולין, שהוביל לגביית מחירים מופרזים מהורים ולשלילת האפשרות ממשפחות מעוטות יכולת להשתתף במסעות.
בית המשפט הדגיש מספר עקרונות מנחים בנוגע למדיניות הענישה בעבירות תחרות:
- מדיניות הענישה בעבירות כלכליות מחייבת נקודת מוצא מחמירה, שלפיה ברירת המחדל היא עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, גם כשמדובר בתקופות קצרות.
- בעבירות של הסדר כובל, תחתית מתחם הענישה ההולם צריכה להיות מעל תשעה חודשי מאסר בפועל, והסטייה מכך תיתכן רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן.
- עבריינות כלכלית נתפסת כ"רעה חולה" שיש להוקיעה ולהרתיע מפניה, במיוחד שעה שמבצעיה הם לרוב אנשים נורמטיביים, מנהלים ועובדים מן השורה, אשר הנזק שייגרם להם מהרשעה ומאסר הוא אפקטיבי ומרתיע, לעומת ענישה כלכלית שאינה מרתיעה דיה.
פסק דין זה מצטרף לשורת פסקי דין ולהליכים פליליים מן התקופה האחרונה, המלמדים על מגמה ברורה של החמרת הענישה ואכיפה נחושה מצד בתי המשפט ורשות התחרות.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
