לקוחות יקרים,
להלן יובאו בתמצית מספר סוגיות עקרוניות מתוך מקבץ שאלות ותשובות שפרסם סגל רשות ניירות ערך ביום 20 באוגוסט 2025:
קביעת יעדים מדידים למענק ליו"ר דירקטוריון פעיל על ידי ועדת התגמול ודירקטוריון
שאלה:
בעמדה משפטית 101-21: מדיניות תגמול (Best Practice), נקבע כי במקרים מסוימים רשאים ועדת התגמול והדירקטוריון לקבוע יעדים מדידים לצורך הענקת מענקים לדירקטור, ללא צורך באישור האסיפה הכללית, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים של אחד משני החריגים שנקבעו בעמדה. אחד התנאים להתקיימות החריג השני הוא כי הדירקטור מכהן גם ב"תפקיד תפעולי" נוסף בחברה.
האם ניתן לראות ביו"ר דירקטוריון, אשר הוגדר כ"יו"ר דירקטוריון פעיל" כבעל תפקיד תפעולי כאמור?
תשובה:
בעמדה משפטית 101-21: מדיניות תגמול (Best practice) נקבעו שני חריגים שבהם ניתן לקבוע יעדים מדידים לדירקטור ע"י ועדת התגמול והדירקטוריון, ללא צורך באישור האסיפה:
חריג 1: ההחלטה תואמת את מדיניות התגמול, המענק הוא על בסיס יעדים מדידים בלבד שנקבעו מראש ע"י ועדת התגמול ושהיקף המענק אינו מהותי (עד 3 משכורות).
חריג 2: ההחלטה תואמת את מדיניות התגמול, מדובר בנושא משרה שנוסף לכהונתו כדירקטור מכהן גם בתפקיד תפעולי בחברה והיעדים אושרו בועדת התגמול והדירקטוריון ללא השתתפות הדירקטורים שמקבלים מהחברה גמול על בסיס יעדים (כדירקטורים או כנושאי משרה בחברה).
סגל הרשות מבהיר כי יו"ר דירקטוריון, גם אם הוגדר כ"פעיל", אינו נחשב כבעל תפקיד תפעולי לעניין חריג 2. חריג 2 מתייחס לגורמים שפועלים בתפקיד נוסף לכהונתם בדירקטוריון, כאשר המונח "תפעולי" נועד להתייחס לתפקידי ביצוע שוטפים ואופרטיביים בחברה כעובדים או כנושאי משרה (שאינם דירקטורים). תפקידו של יו"ר הדירקטוריון הוא פיקוחי ולא ביצועי, וסעיף 95 לחוק החברות אף אוסר על יו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית לכהן בתפקיד נוסף בחברה (למעט דירקטור בחברות בנות) או להחזיק בסמכויות הכפופות למנכ"ל. כלומר, בכל הנוגע ליו"ר דירקטוריון, החריג הרלוונטי הוא חריג 1, לפיו המענק על בסיס יעדים מדידים מוגבל ל-3 משכורות בלבד.
מנגנון גמול מדורג לדירקטור חיצוני שישתנה במהלך הכהונה
שאלה:
האם ניתן לקבוע מראש מנגנון של גמול מדורג ושוויוני לדירקטור חיצוני, כך שהגמול ישתנה במהלך כהונתו בהתאם למנגנון התגמול המדורג, אך מבלי שהשינוי יעמוד בניגוד לתקנה 4(ד) לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס – 2000 ("התקנות")?
תשובה:
כן. תקנה 4(ד) לתקנות קובעת כי סכום הגמול השנתי יובא לידיעת המועמד לכהונת דירקטור חיצוני קודם למינויו, יאושר באסיפה הכללית שבה הוא מתמנה אם החברה היא ציבורית, ולא ישונה במשך כל תקופת כהונה של שלוש שנים ("תקופת הכהונה"). לעמדת סגל הרשות, ניתן לקבוע מראש מנגנון גמול מדורג לדירקטור חיצוני , בכפוף להתקיימות התנאים המצטברים הבאים:
- הגמול הוא סכום נומינלי;
- מועדי השינוי מעוגנים מראש בהחלטת המינוי;
- מועדי השינוי וגובה הגמול אינם תלויים במשתנים נוספים, כגון תוצאות החברה, היקפי פעילותה או כל תנאי אחר, ואינם ניתנים לשינוי במהלך תקופת הכהונה.
עבר פלילי של מועמדים לכהונה בדירקטוריון
שאלה:
מה היחס בין ההסדרים שנקבעו בחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט 2019- ("חוק המידע הפלילי") לבין הוראות חוק החברות, התשנ"ט 1999- ("חוק החברות") העוסקות בעבר פלילי של מועמדים לכהונה בדירקטוריון?
תשובה:
סעיף 226 לחוק החברות מגביל מינוי דירקטורים בחברות ציבוריות וחברות אג"ח פרטיות שהורשעו בעבירות מסוימות. מועמד לכהונה כדירקטור ("המועמד") נדרש להצהיר כי לא מתקיימות לגביו הגבלות אלו והצהרה זו תישמר במשרד החברה ותהיה פתוחה לעיון הציבור (סעיפים 224ב ו-241(ב) לחוק החברות).
לעניין היחס בין ההסדרים:
- מקור הסמכות לקבלת מידע פלילי: סעיף 12 לחוק המידע הפלילי (המאפשר מסירת מידע פלילי על מבקש זכות ומינוי) בשילוב עם סעיף 226 לחוק החברות מהווים מקור סמכות לקבלת מידע פלילי אודות המועמד, בהסכמתו.
- אופן קבלת המידע הפלילי: דרך המלך היא קבלתו ישירות מהמשטרה. עם זאת, ניתן לקבלו גם באמצעות הצהרה של המועמד בנוגע לרישום הפלילי בעניינו (בהיקף שאינו חורג מהקבוע בחוק). בנוסף, המועמד נדרש לחתום על הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי, בנוסח הקבוע בתוספת השלישית לחוק המידע הפלילי.
- התיישנות: תקופות ההתיישנות בחוק המידע הפלילי לעבירות המנויות בסעיף 226 לחוק החברות הינה 4-7 בהתאם לסוג העונש. מנגד, סעיף 226 לחוק החברות קובע תקופת התיישנות של 5 שנים לעבירות המנויות בו. במקרה בו הרשעת המועמד התיישנה לפי חוק המידע הפלילי, אף אם טרם חלפה התקופה הקבועה בסעיף 226 לחוק, המועמד יוכל להצהיר שהוא עומד בדרישות החוק.
סיווג תאגיד שמנפיק רק אגרות חוב לציבור כתאגיד קטן
שאלה:
תאגיד מתכנן הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של אגרות חוב בלבד בהיקף של 150 מיליון ש"ח, כאשר ההון העצמי שלו על פי הדוחות הכספיים העדכניים המצורפים לתשקיף, עומד על 350 מיליון ש"ח. האם התאגיד יכול לאמץ את ההקלות לתאגיד קטן הקבועות בתקנה 5ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל 1970- ("תקנות הדוחות") כבר במועד תשקיף ההנפקה לראשונה, מאחר שהיקף גיוס האג"ח המתוכנן נמוך מ-200 מיליון ש"ח?
תשובה:
כן. בהתאם לתקנה 5ג(א)(3) לתקנות הדוחות, הקריטריון הרלבנטי לסיווג תאגיד שהנפיק רק תעודות התחייבות לציבור הוא הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שבמחזור. לאור האמור, תאגיד שעל פי תשקיף ה-IPO שלו ינפיק רק אגרות חוב שהערך הנקוב שלהן לא יעלה על 200 מיליון שקלים, יכול לאמץ את ההקלות של "תאגיד קטן" כבר בנוגע לתשקיף ההנפקה. זאת ללא תלות בהון העצמי של אותו תאגיד.
למעבר לקובץ שו"ת המלא לחצו כאן.
יובהר בזאת כי המידע שהובא לעיל הינו מידע מתומצת ונועד לשם נוחות הקורא.
תכליתו של חוזר זה להציג שינויים וחידושים בדין ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה באירוע קונקרטי.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה ו/או הרחבה נדרשת.
