עלויות המלחמה עם איראן, שנאמדות עד כה במיליארדי שקלים, צפויות להגדיל מאוד את הגירעון של ישראל ומחייבות אמצעים מיידיים להגדלת הכנסות המדינה ממסים * נוהל גילוי מרצון אנונימי כבר הוכיח את עצמו בעבר
רק לפני שבוע התברר כי האוצר הגדיל את יעד גביית המיסים ל-2025 ב־5% וקבע אותו על 496 מיליארד שקל במקום 472 מיליארד שקל – קפיצה של 24 מיליארד שקל בן־לילה כמעט – כדי להתמודד עם עלויות המלחמה בעזה. ימים ספורים לאחר מכן פרצה המלחמה עם איראן ועלויותיה צפויות להגדיל את הגירעון של מדינת ישראל באופן חסר תקדים.
מנתונים שנחשפו לאחרונה עולה כי עלות כל יירוט של טיל או מל"ט בטכנולוגיית חץ 3 מוערכת בכעשרה מיליון שקל, וצה"ל כבר ביצע יותר מאלף יירוטים. כלומר מדובר בהוצאה של כעשרה מיליארד שקל רק על תחום ההגנה האווירית. לכך יש להוסיף את עלויות גיוס המילואים המאסיבי במסגרת מבצע "עם כלביא", המסתכמות בלפחות חמישה מיליארד שקל נוספים. בנוסף להוצאות הביטחוניות הישירות, המדינה נדרשת להתמודד עם עלויות אזרחיות כבדות. הפיצויים לנפגעי המלחמה, בהם פיצויים בגין נזקי גוף, נזקי רכוש ואובדן הכנסות, נאמדים במיליארדי שקלים. עד כה, אחרי שישה ימי מלחמה, הוגשו כ-19,000 תביעות לקרן הפיצויים של רשות המיסים. הערכת העלויות הכוללת של הפיצויים ומס הרכוש צפויה להגיע לסכומים משמעותיים, המכבידים עוד יותר על התקציב הלאומי.
במצב כזה נראה שאחד הפתרונות המתבקשים הוא הפעלת נוהל חדש של גילוי מרצון במיידית. זהו מסלול משפטי שמאפשר ליחידים ולחברות שלא דיווחו על הכנסותיהם בעבר להסדיר את חובם מול רשות המיסים בתנאים מקלים, תוך תשלום המיסים בלבד וללא הליכים פליליים. רק באחרונה הצהיר מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', כי יפורסם נוהל כזה בקרוב שיחול גם על רווחים של משקיעי קריפטו. עם זאת הבהיר אהרונוביץ' כי הנוהל לא יהיה אנונימי. כלומר, המדווחים יהיו חייבים להזדהות מול רשות המיסים – מה שעלול לגרום לרבים לוותר על האפשרות לעשות גילוי מרצון.
עתה נראה כי הצורך בפרסומו המיידי של נוהל גילוי מרצון שיאפשר גם אנונימיות הוא קריטי. נוהל גילוי מרצון הופעל בעבר בהצלחה, בשנים 2016-2014 וכן ב-2019, ואף הניב מיליארדים לקופת המדינה. בשנת 2024 הוחלט שוב על נוהל גילוי מרצון, אך בגרסה מוחלשת וללא האפשרות להגיש בקשה אנונימית – מה שפגם ביעילותו. ניסיון העבר מלמד כי דווקא האפשרות האנונימית היא זו שמביאה לתוצאה. רק כאשר נישומים יכולים להגיש את פנייתם באופן חסוי, הם חשים ביטחון להתחיל בהליך, מבלי לחשוש שייחשפו מיידית לסנקציות, במיוחד כאשר מדובר בכספים שמקורם מחוץ לישראל או במקורות בלתי מדווחים.
המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על מיליארדים שחונים בבתים ובחשבונות בחו"ל. לפי הערכות זהירות, הפעלת נוהל גילוי מרצון אפקטיבי, כולל מסלול אנונימי, עשויה להכניס לקופה הציבורית כמה מיליארדי שקלים כבר בטווח הקצר – וזאת מבלי להכביד על הציבור הרחב, מבלי להעלות מיסים, ומבלי להידרש לקיצוץ בשירותים החברתיים. דווקא בעת הזו, נדרש אומץ שלטוני וממסדי: להפעיל כלי שכבר הוכיח את עצמו, בגרסה שמותאמת למציאות הכלכלית החדשה.
ישראל נמצאת ברגע שבו כל החלטה כלכלית מקבלת משמעות אסטרטגית. אם לא יינקטו צעדים לא קונבנציונליים – כדוגמת נוהל גילוי מרצון מיידי ואנונימי – הדרך לפגיעה קשה במשק הישראלי תהיה קצרה. כורח השעה הוא לאפשר לאזרחי ישראל להסדיר חובות מרצון ועל הדרך לחזק את הכלכלה.
מאמרה של עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפת מיסים בכירה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' כפי שפורסם באתר כלכליסט.
