תחום הסייבר, בשונה מענפים טכנולוגיים אחרים, מתאפיין בתביעות חוצות גבולות ובקרבות משפטיים יקרים, ומצריך אסטרטגיה ייחודית להגנה על הפטנטים
הרכישה של סייברארק על ידי פאלו אלטו בסכום של 25 מיליארד דולר, כחמישה חודשים לאחר שחברת וויז נרכשה על ידי גוגל בסכום של 32 מיליארד דולר, ממחישה את העוצמה של ענף הסייבר הישראלי ואת עובדת היותה של ישראל מעצמה בתחום זה.
ב-2023 הושקעו בישראל מעל 3.5 מיליארד דולר בסטארט-אפים בתחום הסייבר, המהווים כ-20% מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי. בעולם הושקעו במהלך 2023 מעל 18 מיליארד דולר בסטארט-אפים של סייבר, כשארה"ב מובילה עם 60% מההשקעות, וישראל שנייה עם 15% מההשקעות.
בעולם פועלים כיום מעל 60 יוניקורנים בתחום הסייבר, כ-40 מהם בארה"ב. בישראל פועלים 12 יוניקורנים בתחום הסייבר. לשם השוואה בסין יש חמישה יוניקורנים בתחום הסייבר ובבריטניה – שלושה בלבד.
לפי נתוני הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), בשנת 2023 נרשמו בעולם מעל 12,000 פטנטים חדשים בתחום הסייבר, כשהמובילה העולמית היא ארה"ב עם כ-4,500 פטנטים בתחום הסייבר. בישראל, על פי רשות הפטנטים, נרשמו במהלך 2023 כ-1,200 פטנטים חדשים בתחום הסייבר.
תחום הסייבר, בשונה מענפים טכנולוגיים אחרים, מתאפיין בריבוי עצום של פטנטים, בתביעות חוצות גבולות ובקרבות משפטיים יקרים שנמשכים שנים. הסייבר הוא תחום שבו התביעות הן חלק בלתי נפרד מהמשחק. במיוחד בארה״ב, תביעות על הפרת פטנט בתחום זה מגיעות לפסקי דין של מאות מיליוני דולרים.
פתרונות כמו ניהול זהויות והרשאות, הצפנה, זיהוי חדירות בזמן אמת או אבטחת ענן – כולם יושבים על שכבות של קוד ואלגוריתמים שההגנה עליהם היא כמעט תנאי סף לכניסה למגרש של הגדולים.
בעסקאות רכישה, תיק הפטנטים של החברה יכול להכריע האם היא תירכש – ובכמה. כך, למשל, בעסקת סייברארק, שידועה בשוק כשחקנית הדומיננטית בעולם בתחום ניהול זהויות, תיק הפטנטים של החברה היווה חלק מרכזי בשווי הגבוה שהוקצה לה. החברה רשמה בעשור האחרון עשרות פטנטים בארה״ב ובאירופה.
רישום פטנט בתחום הסייבר שונה מהותית מרישום בתחומים אחרים, והדבר נובע בעיקר מהאופי המופשט של ההמצאות בתחום זה ומהדינמיות המאפיינת אותו. בעוד שבתחומים כמו מכשור רפואי או מכניקה מדובר לרוב בהמצאות מוחשיות שקל להמחיש ולהסביר, בתחום הסייבר עיקר החידושים נשענים על אלגוריתמים, שיטות תוכנה ופרוטוקולים, והם נדרשים לעמוד ברף גבוה של הוכחת יישום טכנולוגי ממשי. בתי משפט ורשויות פטנטים במדינות שונות, ובייחוד בארצות הברית ובאירופה, מקפידים שלא להעניק הגנה לפתרונות הנתפסים כרעיונות מופשטים בלבד, מה שמחייב את מגישי הבקשות להראות בבירור כיצד ההמצאה משתלבת במערכת ממוחשבת ובמה תרומתה הטכנית המעשית.
האתגר אינו מסתכם בהוכחת כשירות לפטנט בלבד. בקשת פטנט מחייבת חשיפה מלאה של ההמצאה, ובתחום הסייבר מדובר לעיתים בחרב פיפיות. מצד אחד יש לספק תיאור מפורט שיאפשר להבין את דרך הפעולה של השיטה, ומצד שני קיימת סכנה ממשית שחשיפה מוגזמת תקל על גורמים עוינים לעקוף את המערכת או לשכפל אותה. איזון עדין זה מצריך מיומנות גבוהה בניסוח הבקשה, ולעיתים אף בחירה מושכלת בין פטנט לבין שמירה על סודות מסחריים.
ייחוד נוסף של תחום הסייבר הוא קצב השינויים המהיר. פתרונות אבטחה רבים מתיישנים בתוך שנים ספורות בלבד, ולכן רישום הפטנט אמור לקחת בחשבון עובדה זו ולהיעשות בצורה מהירה ומותאמת לקצב השינויים. .
רישום פטנטים בתחום הסייבר מציב אתגרים ייחודיים שאינם קיימים באותה עוצמה בתחומים אחרים. מי שמבקש להגן על חידושיו בתחום זה חייב לשקלל לא רק את דרישות הדין אלא גם את קצב ההתיישנות של הטכנולוגיה, את הסכנות הגלומות בחשיפת פרטים ואת ההבדלים בין שווקים בינלאומיים. יחד עם זאת פטנט בתחום הסייבר הוא כלי אסטרטגי הכרחי ורב עוצמה, שעשוי לקבוע הצלחה או כישלון של סטארט-אפ בעולם שבו התחרות עזה והחידושים אינם חדלים לרגע.
מאמרו של עו"ד (ד"ר) איל ברסלר, שותף וראש מחלקת הפטנטים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' כפי שפורסם באתר כלכליסט
