צרו קשר

    עמית, פולק, מטלון ושות׳

    בית APM, ראול ולנברג 18, בניין D, קומה 6,
    רמת החייל, תל אביב
    6971915, ישראל

    דרך חברון 101, בית הנציב,
    כניסה ב', קומה 3, ירושלים

    צרו קשר

    טל׳: +972-3-5689000
    פקס: +972-3-5689001
    דוא״ל: apm@apm.law
    facebook linkedin

    מרכז מדיה / עדכונים משפטיים

    פסיקת בית המשפט לעניין אלוביץ’-בזק

    אוגוסט 2, 2022

    ביום 20 ביולי 2022 התפרסמה החלטה בעניין אלוביץ’ (ת”פ 20-12-51538 מדינת ישראל נ’ אלוביץ’ ואח’) מאת השופטת מיכל אגמון-גונן מהמחלקה הכלכלית בביהמ”ש המחוזי בתל אביב-יפו, שמוקד עניינה הוא פעילות והתנהלות הוועדות הבלתי תלויות בחברות ציבוריות.

    בין השנים 2013 ל-2017 הקים דירקטוריון חברת בזק ועדות בלתי תלויות לאישור שתי עסקאות שונות עם בעלי עניין (שהם גם בעלי השליטה בחברה), הנוגעות לחברות שבשליטה – בין בזק ליס ובין יס לחברת חלל תקשורת. ועדות אלו הורכבו, כמקובל, מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, וזאת לצורך ניהול משא ומתן וגיבוש המלצות להתקשרות אפשרית בעסקאות הנדונות.

    השופטת אגמון-גונן דחתה שניים משלושת האישומים שנכללו בכתב האישום שבהליך הפלילי, ונגעו להעברת מידע וחומרים חסויים לכאורה מהוועדות הבלתי תלויות, לידי בעלי השליטה בבזק. לפי כתב האישום, העבירה מזכירת הועדות הבלתי תלויות (אשר כיהנה גם כמזכירת בזק) (להלן: “מזכירת בזק“) לנאשמים בתיק (מלבד מזכירת בזק: בעל השליטה ויו”ר דירקטוריון בבזק דאז; בנו, אור אלוביץ’, אשר כיהן בבזק כדירקטור כיו”ר הדירקטוריון בחברת חלל תקשורת; ועמיקם שורר, דירקטור ולאחר מכן סמנכ”ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בבזק; להלן, יחדיו: “הנאשמים“) פרטים בקשר עם עבודת הועדות, עדכנה אותם בנעשה בדיוניהן והעבירה להם פרוטוקולים ומסמכים, למרות שהיה מדובר, כך לפי כתב האישום, במידע שנועד לעיני חברי הועדות הבלתי תלויות בלבד. העברת החומרים מהוועדות הבלתי תלויות לידיהם של בעלי העניין עולה, כך לפי כתב האישום, לכדי עבירות פליליות. כמו כן, דוח העסקה יצר מצג שווא שלפיו בעלי העניין האישי מודרו מעבודת הוועדה, והמשא ומתן נוהל לכאורה באופן ענייני המדמה עסקה בתנאי שוק. בעקבות כך, יוחסו לנאשמים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ודיווח מטעה כדי להטעות משקיע סביר.

    השופטת אגמון-גונן קיבלה את טענות הנאשמים וקבעה כי המאשימה לא הציגה בכתב האישום מקור לחובת סודיות של דיוני הועדה או החומרים המועברים לעיונה. חובת סודיות שכזו אינה עולה לא מן החוק ולא מן הפסיקה למעט הקביעה בחוק החברות לפיה בעל עניין לא ישתתף ולא יצביע בישיבות בנוגע לעסקה. הפסיקה קובעת שיש לבחון את שאלת ההסדרים לגבי סודיות המידע במסגרת שלל הפרמטרים לבחינת אפקטיביות עבודתה של הועדה הבלתי תלויה. נוסף על כך, לא התקיים נוהל פנימי של החברה או מי מוועדותיה לפיו דיוני הועדה הם סודיים וחל איסור על העברת מידע מהם לבעלי העניין. דירקטוריון בזק נמנע מלקבוע כי מידור בעלי עניין מחייב את סודיות המידע, והחברות עצמן שהיו מעורבות בעסקאות הנדונות, לא התייחסו למידע כאל מידע סודי וחסוי. מכיוון שכתב האישום לא הצביע על בסיס לחובת הסודיות ולאיסור על העברת החומרים, הרי שעצם העברת המידע אינו מהווה מצג שווא, והמצג שהוצג לא היה מרמתי, שכן בפועל הנאשמים לא היו מעורבים בעבודת הועדה. כמו כן, ניגוד העניינים שהווה, לכאורה, הפרת אמונים, אינו מתקיים במקרה הנדון, מכיוון שאמנם בעלי העניין היו נתונים במצב של ניגוד עניינים, הן בעסקת בזק-יס, הן בעסקת יס-חלל, אך ניגוד עניינים זה גולה והוצג כנדרש, והביא להקמתן של הועדות הבלתי תלויות ולאישור העסקאות בהליך האישור המשולש. מכיוון שלא הייתה חובת סודיות בקשר עם המסמכים שהועברו, לא מתקיים ניגוד עניינים בין בעלי העניין לבין עניינם האישי בכל הנוגע לקבלתם. עוד קובעת השופטת כי אין מקום להחיל את החוק הפלילי בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד, אלא במקרים הקשים יותר הנמצאים בליבת ניגוד העניינים, שבהם הסתירו בעלי העניין את עניינם האישי או פעלו בניגוד עניינים והפיקו בכך טובות הנאה לעצמם תוך פגיעה בתאגיד.

    לעניין האישום הנוגע לפרט מטעה בדיווח כדי להטעות משקיע סביר, נקבע כי מכיוון שלא הייתה כל חובה לשמירה בסודיות על המסמכים שהועברו לוועדה ותכנים אחרים בקשר עם עבודתה, הרי שכל הפרטים שנמסרו בדיווח היו נכונים ולא הושמט ממנו דבר (יש לציין כי נייר העמדה של רשות לניירות ערך לפיו יש לדווח גם על הסדרים שנקטה הועדה בנוגע לסודיות דיוניה פורסם רק בשנת 2020, מספר שנים לאחר התקופה הרלוונטית לאישומים הנדונים). בעלי המניות, השוקלים את העסקה, שוקלים בראש ובראשונה אם העסקה היא לטובת החברה, ועל כן יש לגלות את עיקרי הפרטים כדי שבעלי המניות יוכלו להגיע להחלטה מושכלת. האישומים הנדונים לא כללו טענות לפיהן עבודת הועדה נפגעה, וכאמור, הקמת וועדה בלתי תלויה לאישור עסקאות מסוג זה היא עניין וולונטרי בלבד, שכן חברות אינן חייבות כלל ועיקר בהקמת ועדה כאמור. אם במסגרת הליכי האישור, יקים דירקטוריון החברה ועדה בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים בלתי תלויים ותיוועץ במומחים חיצוניים בלתי תלויים, וככל שוועדה כזו תמליץ לדירקטוריון ולוועדת ביקורת לאשר עסקה, ייטה בית המשפט שלא להתערב בהליך האישור, ובלבד שאכן וועדה כזו הייתה אפקטיבית ובלתי תלויה בפועל. ככלל, בית המשפט יימנע מלדון בתנאי העסקה, אלא אם יש אינדיקציות ברורות כי האישורים מטעם הוועדות הבלתי-תלויות התקבלו שלא כדין.

    השופטת אגמון-גונן קבעה שייתכן שאכן היה ראוי להימנע מהעברת המידע. עם זאת, מעשיהם של הנאשמים אינם מתקרבים לרף הפלילי, ושבכל הנוגע לעבירות המיוחסות לנאשמים אשר נדונו לעיל, על המאשימה היה להימנע מחציית הגבול בין אזרחי לפלילי, ויש להותיר, ככלל, את תקינות פעולת הועדות הבלתי תלויות למישור האזרחי. עוד הבהירה השופטת כי אין בהחלטתה בכדי להשליך באופן כלשהו על הפן האזרחי בסוגיות אלו.

    לסיכום, נראה כי עיקר השלכותיה של פסיקה זו הוא שבחינת פעילותן של ועדות בלתי תלויות (שהקמתן בקשר עם אישור עסקאות עם בעלי עניין אינה מנדטורית, כאמור) תיעשה, למעט במקרים חריגים, במישור האזרחי. נוסף על כך, מהפסיקה עולה שהחלטת דירקטוריון החברה לעניין אופי פעילות הוועדה הבלתי תלויה הינה חיונית, בדגש על דרך התנהלותה ונהלי הסודיות, החיסיון והמידור שבמסגרתם היא פועלת.

    תכליתו של עדכון זה להציג עדכונים מתוך פסיקת בית המשפט. המידע הכלול בעדכון זה נמסר בתמצית ולמטרות אינפורמטיביות בלבד. אין בעדכון זה עצה משפטית לאופן פעולה קונקרטי.

    נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

    מחלקת שוק ההון, תאגידים וניירות ערך.