צרו קשר

    עמית, פולק, מטלון ושות׳

    בית APM, ראול ולנברג 18, בניין D, קומה 6,
    רמת החייל, תל אביב
    6971915, ישראל

    דרך חברון 101, בית הנציב,
    כניסה ב', קומה 3, ירושלים

    צרו קשר

    טל׳: +972-3-5689000
    פקס: +972-3-5689001
    דוא״ל: apm@apm.law
    facebook linkedin

    מרכז מדיה / עדכונים משפטיים

    פורסם נוסח סופי לגילוי הדעת של הרשות – מהם “מידע” ו”ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם” בחוק הגנת הפרטיות

    דצמבר 22, 2022

    ביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות את הנוסח הסופי של גילוי הדעת מטעם הרשות ביחס להגדרות “מידע” ו”ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם” שבחוק הגנת הפרטיות (וזאת, לאחר שטיוטה להערות הציבור פורסמה בחודש מאי 2021).

    גילוי הדעת, מציג את פרשנות הרשות למונחים “מידע” ו”ידיעה על עניינם הפרטיים של אדם” בחוק הגנת הפרטיות, ואף נותן דוגמאות בהתאם לפרשנות החלה ולפסיקה.

    המונח “ידיעה על עניינם הפרטיים של אדם”, אינו מוגדר בחוק הגנת הפרטיות, ולכן הרשות מפנה לקביעתו המרחיבה של ביהמ”ש העליון לפיה “את תוכנו של הביטוי “ענייניו הפרטיים של אדם” יש לצקת בכל מקרה בהתאם למכלול הנתונים הרלוונטיים, ותוך מחויבות להגנה על יכולתו של האדם לקיים את האוטונומיה שלו ואת המרחב הפרטי הנתון לו”. זאת, לאו דווקא בהתייחס למידת האינטימיות של המידע או חשיבותו. בהתאם, הרשות מפרטת מספר דוגמאות שהוכרו בפסיקה כנכנסים בגדר המונח כאמור:

    1. כתובת מגורים;
    2. מספר טלפון;
    3. פסילת מועמדותו של אדם למשרה;
    4. מספר חשבון בנק;
    5. מספר כרטיס אשראי;
    6. קופת החולים אליה אדם משתייך;
    7. פנייתו של אדם לרשויות לצורך הגשת תלונה.

    גילוי הדעת תחילה חוזר על המצב הקיים לפיו המונח “מידע” שבחוק מתייחס לשורה של נתונים אישיים הנוגעים לחייו הפרטיים של אדם – “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו” או כל אינפורמציה ממנה אדם סביר יכול ללמוד על נתונים אלו. הרשות מחדדת כי נתונים אלו תמיד יחשבו ל”מידע” כאשר הם מתייחסים ל”אדם מזוהה או הניתן לזהות באמצעים סבירים”.

    עם זאת, הרשות ממשיכה בפרשנות מרחיבה לפיה כל נתון מזהה המשמש או העשוי לשמש כ”מפתח” המאפשר גישה למידע על אדם נחשב גם הוא, כשלעצמו, ל”מידע” (לדוגמא מספר ת.ז. או מידע זיהוי ביומטרי). וזאת, אף אם מפתח זיהוי זה לבדו אין בו כדי ללמד על איזה מהנתונים האישיים הכלולים במפורש בחוק. בכך למעשה הרשות מיישר קו עם רגולציות מודרניות של הגנת הפרטיות ומכניסה בגדרי “מידע” גם “מזהים” יבשים שאין בהם כשלעצמם כדי ללמד דבר אינטימי או אישי על האדם.

    לבסוף, מונה הרשות מספר דוגמאות לנותנים שהוכרו בפסיקה כנכנסים בגדרי המונח “מידע”:

    1. מידע שמקורו במבחני התאמה לעבודה, מידע בדבר עברו הפלילי של אדם ומידע בדבר מוצאו של אדם.
    2. היות האדם נשוי, רווק, גרוש, יתום מהוריו.
    3. התנהגות האדם ברשות היחיד, נטייה מינית;
    4. מידע גנטי, מידע על מצב נפשי, היות האדם נשא של נגיף מסוים.
    5. נכסיו של אדם, יכולתו לעמוד בחובותיו והתחייבויותיו הכלכליות, שינוי במצב כלכלי, בעלות במקרקעין, בעלות ברכב, ירושה, צו עיקול, השקעות, מידע על השתכרות ומידע בנקאי.
    6. תפיסת עולם, דעת פוליטי או אמונה דתית של אדם.
    7. הכשרה מקצועית;
    8. נתוני מקום מהם ניתן ללמוד על אורחות חייו של אדם וקשריו האישיים;
    9. נתוני תקשורת והרגלי צריכה;
    10. כתובת דוא”ל, ככלל שניתן ללמוד ממנה נתונים נוספים המהווים מידע.

    בהתאם לגילוי הדעת מדובר ברשימה של דוגמאות בלבד, שאינה ממצה.

    הרשות ממשיכה ומדגישה כי “כל מידע מהווה גם ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, אך לא כל ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם היא מידע כמשמעותו בחוק“.

    לבסוף, הרשות סוקרת גם את המונח “ניתן לזיהוי באמצעים סבירים” בהתאם לפסיקה הקיימת בתחום, ומצביעה על כך שנתונים אנונימיים לכאורה, שניתן לקשרם במאמץ סביר לאדם בר זיהוי, אינם באמת נחשבים אנונימיים ועלולים להיכלל ממילא בהגדרת “מידע”.

    תכליתו של עדכון זה להציג חידושים בהנחיות רשות הגנת הפרטיות ואין בו משום עצה משפטית לאופן פעולה קונקרטי.

    אנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

    צוות APM – פרטיות ואבטחת מידע.